#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. 1 המקבל עסקא מחברו והפסיד וטרח ומילא את הפסד האם יש בזה חלק למלוה?	אמר רבא שמקבל בזה המלוה, שלכן טרח שלא יקראו לו מפסיד עיסקאות.	בבא מציעא קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. 2 שנים שקבלו עיסקא ביחד ורוצה אחד לחלק באמצע הזמן האם חברו יכול לעכב בעדו ומדוע?	אמר רבא שמעכב, מפני שלקחת רק את הרווח אינו יכול שהרווח משתעבד לקרן. גם את הקרן וגם את הרווח אינו יכול שהעסקא משועבדת לשני. ואף אם רוצה לחלוק ברווח ומתחייב להשתתף עם יהיה הפסד אינו יכול שמזל של שנים עדיף.	בבא מציעא קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. 3 המקבל שדה מחברו ואינו רוצה לנכש האם בעה&quot;ב יכול לחייב אותו ומדוע?	אפ' שהמקבל התחייב לחרוש בסוף, יכול בעה&quot;ב לחייבו לנכש. שזרעים שנפלו כבר לא יעזור להם חרישה ולשנה הבאה יגדלו.	בבא מציעא קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. 4 המקבל שדה מחברו ולא עשתה עד כמה חייב לטפל בה, והאם השיעורים שנאמרו זה כולל ההוצאות?	"ת&quot;ק אומר אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה שכך כותב לו אנא אוקים ואביר וכו' ואוקים <u>כריא</u> קדמך וכו'. שיעור כדי להעמיד כרי - שתעמוד בה הרחת וכשאין כונס שלו רואה את החמה, וזה ללוי ג' סאים ולדבי ר' ינאי סאתים, [ובירושלמי משמע שהכונס עומד למעלה והעץ מכוסה (וזה שיעור מרובה יותר)]. <p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר מה קצבה בכרי, אלא השיעור כדי נפילה, הינו ר' אמי בשם ר' יוחנן אמר ד' סאים לכור והוא עצמו אמר ח' סאים לכור, ולא נחלקו, אלא בזמן ר' יוחנן הקרקע היתה שמנה וזרעו רק ד' ובשני ר' אמי היו זורעים ח' (גרס' הגר&quot;א ד' וח' קבין). </p><p dir=""rtl"">כל השיעורים הנ&quot;ל הם חוץ מההוצאה (ובירושלמי נחלקו יש מי שאומר הוצאה של מקבל, ויש מי שאומר הוצאות של שניהם).</p><p dir=""rtl"">[בתוספתא איתא שבשדה האילן שיעורו כנגד יציאותיו.]</p>"	בבא מציעא קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. 6 'פריצי זיתים וענבים ב''ש מטמאין וב''ה מטהרין' מה הם פריצי זיתים. וכמה השיעור?	"פריצי הינו רשעים כדכתיב &quot;ובני פריצי עמך&quot; וכתיב &quot;והוליד בן פריץ&quot;. והינו שאינם מוציאים די שמן.<p dir=""rtl"">ר' אלעזר אמר ד' קבין לקורה ודבי ר' ינאי אמרו סאתים לקורה ולא נחלקו ר&quot;א דיבר במקום שמכניסים כור באוללא (לטעינת קורה) ודבי ר' ינאי במקום שמכניסים ג' כורים.</p>"	בבא מציעא קה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה: 1 'עלו (זב וטהור) באילן שכוחו רע ובסוכה שכוחה רע טמא' מה הוא כחו רע?	"באילן אמרי דבי ר' ינאי כל שאין בעיקרו לחוק טפח.<p dir=""rtl"">בסוכה אמר ר&quot;ל כל שנחבת בחזיונה (שנכנסת כולה בכף יד).</p>"	בבא מציעא קה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה: 2 'המהלך בבית הפרס על גבי אבנים שיכול להסיט על האדם ועל הבהמה שכוחן רע טמא' מה הגדר של אדם ובהמה שכחם רע?	"אדם - אמר ר&quot;ל כל שרוכבו וארכבותיו נוקשות. <p dir=""rtl"">בהמה - אמרי דבי ר' ינאי כל שרוכבה מטילה גללים.</p>"	בבא מציעא קה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קה: 3 מה הוא שעור המשוי שמותר בתפילה ובתפילין?<p dir=""rtl"">ומה הדין המוציא זבל לענין תפילין?</p>"	"לתפילה - הנושא משוי והגיע זמן תפילה, עד ד' קבין מפשילן לאחוריו ומתפלל יותר מד' קבין מניחם ע&quot;ג קרקע ומתפלל.<p dir=""rtl"">תפילין - הנושא משוי על ראשו ותפילין בראשו, אם היו רוצצות את התפילין הינו ד' קבין אסור ואם לאו מותר. דבי שילא אמרו אפ' מטפחת שלהן אסור ואמר אביי אפ' רבעא דרבעא דפומבדיתא.</p><p dir=""rtl"">להוציא זבל תני ר' חיייא אסור ולא יסלקם לצדדים ולא יקשרם במותניו אלא קשרם בזרועו במקום תפילין של יד.</p>"	בבא מציעא קה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה: 5 המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשדפה האם מנכה לו מחכורו, [ומה הדין אם קבלה במעות]?	"אם מכת מדינה מנכה לו מחכורו, אם לאו אינו מנכה לו.<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר אם קבלה הימנו במעות אף במכת מדינה אינו מנכה לו מחכורו, ופסק רבא לית דחש לר' יהודה.</p>"	בבא מציעא קה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה: 6 מהו גדר מכת מדינה לגבי מקבל שדה מחברו (ובמה יש להסתפק)?	"רב יהודה אמר: שנשתדפו רוב השדות באגם, עולא אמר: ד' שדות בד' רוחות השדה שקיבל. <p dir=""rtl"">בעו במערבא נשדף תלם אחד על פני כולה, נשתייר תלם אחד על פני כולה, אפסיקא בירא, אספסתא, זרע אחר, חיטי לגבי שעורים כזרע אחר דמי או לא, כל העולם כולו בשדפון ושלו בירקון אי נמי כל העולם כולו בירקון ושלו בשדפון מאי, תיקו. (ובירושלמי אמר עולא שתלם אחד מצד אחד הוי מכת מדינה.)</p>"	בבא מציעא קה:		
